יורם קראוס – טיפוס הרים

ההרים הטיפוס המפורסמים ביותר בעולם, מאת יורם קראוס

טיפוס הרים הוא אחת החוויות הכי מתגמלות ומאתגרות בחיים, מסביר יורם קראוס, יזם, איש עסקים וחובב אקסטרים והרפתקאות. בכתבה זו סוקר קראוס קבוצה נבחרת של הרים מעוררי יראה ופליאה. הרים שכדי לטפס עליהם דרוש אומץ רב וכן חודשים רבים של אימונים והכנה קפדניים כדי לטפס עליהם בהצלחה.

כמה מהרי הטיפוס המפורסמים ביותר בעולם כוללים את המטרהורן, המשקיף על צרמט, שוויץ וסרו צ’אלטן, ארגנטינה ופיץ רוי הכולל קטעים ארוכים של טיפוס טכני מפרך. הרים מפורסמים נוספים הם Nanga Parbat, K2 ומנאסלו.

הר לוצה

להוטסה היא הפסגה הרביעית בגובהה בעולם והיא שוכנת מדרום לאוורסט. יש לו שלוש פסגות, כולל לוצה שר (8,383 מ’) והמזרח/אמצע לוצה (8,413 מ’). הוא טיפס לראשונה בשנת 1956 על ידי משלחת שוויצרית. הרכס כולל גם את מפל הקרח Khumbu, הנחשב לאחד מקטעי הטיפוס המסוכנים בעולם.

מסלול הטיפוס הוא די קשה, ותצטרך להיות בעל רמת מומחיות טובה לפני שתנסה אותו. תצטרכו לחצות ערוץ קרח ענק, כמו גם עליות תלולות של 80 מעלות. יתר על כן, תצטרך להתמודד עם מזג האוויר ההררי הבלתי צפוי ועם סיבוכי מחלת גבהים גבוהים.

טיפוס על פני Lhotse הוא חוויה מאתגרת, שכן השלג נושב כל הזמן. זה עשוי אפילו לכסות את חבלי הבטיחות, ולמנוע ממך להיצמד לעולי הג’ומר. בנוסף, הרוחות עשויות להיות חזקות מספיק כדי להעיף שלג לתוך העיניים והאף שלך.

עדיף לטפס על פסגת Lhotse באביב, מכיוון שהיא מציעה את התנאים הטובים ביותר לאתגר זה. תצטרכו לשאת ציוד רב, כולל מגפי טיפוס ורתמות. תצטרך גם מדריך שיעזור לך לנווט בין הקרח והרכסים המסובכים. הוא או היא גם יסייעו לך למנוע תאונות כלשהן.

הר האוורסט

אחד ההרים המטפסים המפורסמים ביותר בעולם הוא הר האוורסט. הר שמתנשא לגובה של למעלה מ-29,000 רגל ומהווה את הנקודה הגבוהה ביותר בעולם. הטיפוס על ההר דורש רמה משמעותית של מיומנות וחוזק גופני, אך הוא גם דורש כוח נפשי כדי לסבול תקופות ארוכות של חוסר פעילות ואחריהן תקופות קצרות של פעילות אינטנסיבית. השילוב של תנאים אלו עלול לגרום למטפסים לחוות תחושות של שעמום, עייפות ואפילו ייאוש.

בנוסף, מזג האוויר של ההר הוא לעתים קרובות עוין. טמפרטורת הפסגה הממוצעת היא -2 מעלות צלזיוס (-19 מעלות צלזיוס) והיא יכולה לרדת מתחת ל-76 מעלות צלזיוס (-60 מעלות צלזיוס). הוא גם רגיש לסופות, רוחות עזות ומפולות שלגים.

למרות האתגרים הללו, עדיין ניתן להגיע לפסגת הר האוורסט. העלייה המוצלחת הראשונה נעשתה על ידי אדמונד הילרי וטנזינג נורגאי בשנת 1953. הזוג השאיר כמה ממתקים וצלב על הפסגה ואז חזר למחנה הבסיס.

ההר נקרא על שמו של סר ג’ורג’ מלורי, מגלה ארצות בריטי שמת ב-1924 בעת שניסה להגיע לפסגה. מילותיו האחרונות היו, באופן אפוקריפי, “כי זה שם”. בנוסף לקביעת שם ההר, הצוות של מלורי תווה את גובהו באמצעות מדידות טריגונומטריות של “שיא XV” שנלקחו עם תיאודוליטים מהודו מכיוון שנפאל לא תעניק להם כניסה לסקר באופן אישי.

יורם קראוס על מנאסלו

הר מנאסלו הוא הר פופולרי לטרקים וטיפוס בנפאל. המסלול מציע מגוון חוויות משדות מדורגים ויערות סוב-טרופיים ועד לקרקעות יבשות וקרה בגובה רב. זהו אחד השמונה-אלפים המאתגרים ביותר מכיוון שהוא דורש כושר גופני מעולה, כישורי טיפוס הרים טכניים והתאקלמות בגובה רב.

מספר משלחות זרות ניסו להגיע לפסגה של מנאסלו, אך הפסגה עלתה רק פעמיים. העלייה הראשונה הייתה ב-1956, כאשר צוות יפני בראשות מאקי אריטסון הגיע לפסגה דרך החזית הצפונית. הטיפוס השני המוצלח היה ב-1972, כאשר קבוצה יפנית בראשות טושיו אימנישי וג’יאלזן נורבו עשתה עלייה בשלוחה הצפון מערבית.

הטיפוס על ההר כרוך בקטעים תלולים של טיפוס שלג. מה שעלול להיות מסוכן למטפסים חסרי ניסיון. המסלול עובר בערוץ עם סדקים רבים והשלג לרוב חלקלק, מה שמגביר את הסיכוי למפולות שלגים. מלבד זאת, יש בהר מספר מגרשים קשים וחשופים ודורש שימוש רב בקרמפונים.

הזמן הטוב ביותר לטפס על Manaslu הוא מאמצע מרץ עד מאי וספטמבר/אוקטובר. זאת כאשר מזג האוויר בדרך כלל נוח וחם. עם זאת, ניתן לטפס על הפסגה לאורך כל השנה כל עוד תנאי מזג האוויר נוחים. בכל מסעות Manaslu, חמצן זמין לעתים קרובות וניתן דיאמוקס בדרך כלל, אך יש להשתמש בתרופה זו במתינות מכיוון שהיא גורמת להתייבשות.

מקאלו

מקאלו היא הפסגה החמישית בגובהה בעולם והיא ממוקמת רק 14 קילומטרים מזרחית לאוורסט באזור Khumbu. יש לה מבנה של פירמידה מושלמת עם ארבעה רכסים חדים והיא אחת הפסגות המבודדות ביותר בהרי ההימלאיה. זה הופך אותו להר קשה לטיפוס. רק חמישה מתוך שישה עשר הניסיונות הראשונים להגיע לפסגה הצליחו.

באביב 1955, משלחת צרפתית בראשות ליונל טראי וז’אן קוזי עלתה בהצלחה על מקאלו. הצוות טיפס דרך החזית הצפונית והרכס הצפון-מזרחי דרך האוכף בין מקאלו לקאנגצ’ונגטסה הנקרא Makalu-La, וקבע את המסלול הסטנדרטי לטיפוס על ההר.

ב-27 בינואר, המטפס הצרפתי ז’אן-כריסטוף לאפיי נעלם על ההר בזמן שניסה לבצע את העלייה החורפית הראשונה של מקאלו. מעולם לא נמצא ממנו זכר וייתכן שהוא נהרג ממפולת שלגים או מרוחות עזות.

הר מקאלו ממוקם בפארק הלאומי ואזור השימור של מאקאלו בארון אשר הוקם בשנת 1992 כפארק הלאומי השמיני של נפאל והראשון הכולל אזור שימור מיושב סמוך. זה גם ביתו של עמק הקרחון הגבוה ביותר במדינה. טיפוס מקאלו ידוע במסלולים המאתגרים ובטיפוס הטכני של שמונה אלפים מה שהופך אותה לאחת הפסגות הקשות והמתגמלות בעולם.

לכתבה על מטפסי ההרים המפורסמים בעולם.