הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית לחודש ספטמבר 2016 ללא שינוי ברמה של 0.1%

הודעת דוברות והסברה כללית בנק ישראל מיום 29.8.2016 

תנאי הרקע

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה ביולי ב-0.4%, גבוה מהשיעור שצפו בממוצע החזאים – 0.2%. סעיף הפירות והירקות וסעיף הדיור עלו ב-5.7% וב-1.2%, בהתאמה, וסעיף ההלבשה וההנעלה ירד ב-8.2%. ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד ב-0.6%, בשעה שב-12 החודשים שהסתיימו ביוני הוא ירד ב-0.8%. בניכוי ההשפעה הישירה של מחירי האנרגיה והפחתות המחירים האדמיניסטרטיביות עלה המדד ב-12 החודשים האחרונים ב-0.8%. מחירי המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-12 החודשים האחרונים ב-3.2%, ומחירי המוצרים הבלתי סחירים עלו ב-0.8%.

תחזיות האינפלציה והריבית: בציפיות לאינפלציה לטווחים השונים לא חל בסיכומו של החודש שינוי משמעותי: הציפיות לשנה הנגזרות משוק ההון ירדו מ-0.5% בחודש שעבר ל-0.2%, אך לאחר פרסום המדד הן שבו לעלות וכעת הן עומדות על 0.6%. הציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים נותרו ברמה של 0.3%, והחזאים צופים בממוצע עלייה של 0.6% ב-12 המדדים הקרובים (לעומת 0.8% בחודש שעבר). הציפיות פורוורד לאינפלציה בשנה השלישית נותרו ללא שינוי משמעותי (1.1%), והציפיות לטווחים הארוכים יותר (3 עד 5 שנים ו-5 עד 10 שנים) נותרו בתוך היעד, ברמה של 1.4% ו-2.1%, בהתאמה. ממרבית האינדיקטורים עולה כי אין צפי לכך שבנק ישראל ישנה את הריבית בשנה הקרובה.

הפעילות הריאלית: האומדן הראשון לנתוני הצמיחה ברבעון השני הפתיע לטובה, ונוסף לכך נערכו בנתוני החשבונאות הלאומית תיקונים משמעותיים לאחור. התוצר והתוצר העסקי צמחו ב-3.7% וב-3%, בהתאמה (נתונים מנוכי עונתיות בשיעור שנתי), שיעורים אלה גבוהים מהשיעורים ברבעונים הקודמים. הצריכה הפרטית ממשיכה להוביל את הצמיחה: היא התרחבה ב-9.5%, ובניכוי צריכת כלי התחבורה האישיים היא התרחבה ב-7.1%. ההשקעה גדלה ב-11.1% (אולם בניכוי ההשקעה בכלי רכב היא התכווצה ב-1.2%), והיצוא צמח ב-5.7%, לאחר כמה רבעונים של צמיחה אפסית. יצוא הסחורות (ללא או”מ ויהלומים, במונחים דולריים שוטפים) ירד ביולי ב-3.3%, והיצוא התעשייתי התייצב בששת החודשים האחרונים ברמה נמוכה. יבוא הסחורות (ללא או”מ, יהלומים וחומרי אנרגיה) נותר יציב ביולי, ובחודשים האחרונים ניכרת מגמת גידול ביבוא חומרי הגלם ומוצרי ההשקעה. יצוא השירותים העסקיים (ללא חברות הזנק) ירד במאי ב-4.7% ביחס לממוצע של ינואר-אפריל, אולם בשנה האחרונה התחדשה בו מגמת הגידול. המדד המשולב למצב המשק עלה ביולי ב-0.2%, ונתוני החודשים הקודמים עודכנו כלפי מעלה, על רקע העדכון בנתוני הצמיחה. מדדי אמון הצרכנים של הלמ”ס ובנק הפועלים הציגו שיפור ביולי; השיפור במדד הלמ”ס נמשך זה כשנה וחצי. מדד מנהלי הרכש עלה מעט ביולי, והוא ממשיך להימצא בסביבות 50 נקודות.

שוק העבודה: התמונה העולה משוק העבודה מוסיפה להיות חיובית . נמשכת עליית השכר בכל ענפי המשק, ובעיקר בענף הבנייה; השכר הריאלי במשק עלה במרץ-מאי ב-1.1% ביחס לשלושת החודשים שקדמו להם (מנוכה עונתיות), בשעה שהשכר הנומינלי עלה ב-0.8%. תקבולי מס הבריאות במאי-יולי עלו (נומינלית) ב-5.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והם משקפים עלייה בתעסוקה ובשכר. על פי נתוני סקר כוח האדם לחודש יולי, האבטלה בגילי העבודה העיקריים (25—64) עומדת על 4.0%, לאחר שביוני היא ירדה לשפל היסטורי – 3.9%. שיעור התעסוקה ושיעור ההשתתפות המשיכו לגדול ביולי. שיעור המשרות הפנויות במשק עלה ביולי לרמת שיא – 3.9% (מנוכה עונתיות).

נתוני תקציב הממשלה: תקציב המדינה ל-2017—2018 אושר בממשלה. הגירעון התקציבי שאושר עומד על 2.9 אחוזי תוצר בכל שנה, גבוה מהכלל שנקבע תקציב הקודם, שהכתיב גירעון של 2.5 אחוזי תוצר ב-2017 ו-2.25 אחוזי תוצר ב-2018. הגירעון המקומי המצטבר (ללא אשראי נטו) בפעילות הממשלה הסתכם בינואר-יולי 2016 ב-1.2 מיליארד ש”ח, בהשוואה לעודף של כ-0.2 מיליארד ש”ח בתקופה המקבילה אשתקד, והוא נמוך ב-5.7 מיליארדי ש”ח מהתוואי העונתי התואם את יעד הגירעון לשנת 2016. הסטייה משקפת הכנסות גבוהות מהתוואי ב-3.9 מיליארדי ש”ח והוצאות נמוכות בכ-1.8 מיליארד. גביית המסים ביולי עמדה על כ-26.4 מיליארדי ש”ח, סכום גבוה ב-0.2 מיליארד מהתוואי העונתי התואם את אומדן ההכנסות ממסים (277 מיליארדי ש”ח). גביית המסים בינואר-יולי הייתה גבוהה ריאלית בכ-5.7% מהגבייה בתקופה המקבילה אשתקד. גביית המע”מ המקומי ברוטו עלתה ריאלית בכ-1.4% לעומת יולי אשתקד (ובניכוי השפעתם של שינויי חקיקה היא עלתה בכ-7.4%).

שוק המט”ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-24/7/16, ועד ל-26/8/16, התחזק השקל מול הדולר ב-2.2%. בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי נרשם ייסוף של 1.1%. ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף אפקטיבי של 5.1%.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-24/7/16, ועד ל-26/8/16, ירד מדד ת”א 25 בכ-1%. בשוק האג”ח הממשלתיות נרשמה עליית תשואות של עד 5 נ.ב בעקום השקלי ועד 10 נ.ב בעקום הצמוד. עקום המק”ם נסחר בתשואה שנעה סביב ריבית בנק ישראל. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, נותרה ברמה של כ – 75 נקודות בסיס.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו”ש) ב-23.3%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-12.5%.

שוק האשראי: המגזר העסקי (ללא בנקים וחברות ביטוח וללא חברות זרות) הנפיק ביולי אג”ח בהיקף של 4.9 מיליארדי ש”ח, לאחר שביוני עמד היקף ההנפקות על 2 מיליארדים. ממוצע ההנפקות החודשי עומד בשנה האחרונה על כ-3 מיליארדי ש”ח. הקרנות המתמחות באג”ח תאגידיות בארץ והקרנות המתמחות במניות בארץ המשיכו לרשום צבירה חיובית גם ביולי ובתחילת אוגוסט, ומחודש מרץ נרשמה בקרנות אלה, בהתאמה, צבירה חיובית של כ-3 מיליארדי ש”ח ושל כמיליארד ש”ח. מרווחי האג”ח התאגידיות (ללא בנקים וביטוח) המשיכו לרדת, בסיכום חודשי, במרבית הענפים, ובתחילת אוגוסט הם עמדו על 3 נקודות אחוז בממוצע – הרמה הנמוכה ביותר זה שנתיים. ביולי, חודש שמתאפיין ברמה גבוהה של ביצועי משכנתאות, עמד היקף נטילתן של המשכנתאות החדשות על 5.4 מיליארדי ש”ח, מעט למעלה מהממוצע ב-12 החודשים האחרונים (5.1 מיליארדים). שיעור המשכנתאות לרכישת דירות להשקעה מוסיף לרדת, וביולי הוא עמד על 13.7%, לעומת ממוצע של 14.7% ב-12 החודשים האחרונים. הריבית הממוצעת על המשכנתאות הוסיפה לעלות ביולי בכל המסלולים: במסלול הצמוד למדד בריבית קבועה ומשתנה היא עלתה ב-0.22 וב-0.11 נקודת האחוז, בהתאמה, ובמסלול הלא-צמוד בריבית קבועה ומשתנה היא עלתה ב-0.16 ו-0.07 נקודת האחוז, בהתאמה.

שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלה ביולי ב-1.2%, לאחר שלושה חודשים של עליות מתונות (0%—0.2%). מדובר בעלייה עונתית ברובה. מחירי הדירות ירדו במאי-יוני ב-0.3% לאחר שמונה חודשים רצופים של עליות, בשעה שנתוני העליות בחודשים הקודמים עודכנו כלפי מעלה. ב-12 החודשים שהסתיימו במאי-יוני עלו מחירי הדירות ב-6.9%, נמוך מהקצב בשנים עשר החודשים שהסתיימו במאי – כ-8%. הפעילות בשוק מוסיפה להיות ערה, וביוני בוצעו כ-8,900 עסקאות – גבוה מהממוצע ב-12 החודשים האחרונים (כ-7,800 עסקאות לחודש). בחודש יוני נרשמה ירידה מתונה בהיקף המכירות של דירות חדשות, והוא הגיע לכ-2,600 (מנוכה עונתיות); מלאי הדירות למכירה מוסיף להיות גבוה, וביוני הוא עמד על כ-28,300 דירות.

המשק העולמי: המשק העולמי ממשיך לצמוח בקצב מתון, ותחזיות הצמיחה של בתי ההשקעות ממשיכות להתעדכן כלפי מטה. עם זאת, עד כה אין סימנים לכך שהחלטת ה-Brexit משפיעה על הפעילות. הסחר העולמי עלה ביוני בקצב חודשי של 0.7%, לאחר שבמאי הוא ירד. הבנקים המרכזיים העיקריים ממשיכים לנקוט מדיניות מוניטרית מרחיבה: הבנק המרכזי של אנגליה הפחית את הריבית, כצפוי, ל-0.25%, ונקט כמה צעדי הרחבה נוספים; ביפן הורחבה התכנית לרכישת מניות; והבנקים המרכזיים באוסטרליה ובניו זילנד הפחיתו את הריבית. מנגד, ההסתברות לכך שה-Fed יעלה את הריבית ב-2016 עלתה החודש, על רקע דברי  י”ור ה-Fed בסוף השבוע האחרון לפיהם בחודשים האחרונים התחזקו הנימוקים בעד העלאת הריבית. במרבית שוקי המניות נמשכו עליות השערים, במיוחד בשווקים המתעוררים. בארה”ב נרשמה ברבעון השני צמיחה מאכזבת, 1.1%, על רקע ירידה במלאים ובהשקעה בנכסים קבועים, והצריכה הפרטית ממשיכה להוביל את הכלכלה. מנתוני מדד GDP Now עולה כי ברבעון השלישי צפוי שיפור בקצב הצמיחה. בשוק העבודה נמשך גידול במספר המשרות. בענף הנדל”ן נמשכת עלייה בפעילות ובמחירים. באירופה נרשמה ברבעון השני צמיחה של 0.3% (שיעור רבעוני), לעומת 0.6% ברבעון הראשון. מדדי הסנטימנט השונים באירופה היו חיוביים. אשר לבריטניה, נתוני המכירות הקמעונאיות ביולי הפתיעו לטובה, אולם מדדי הסנטימנט מחזקים את ההערכה שצפויה האטה משמעותית בעקבות החלטת ה-Brexit. ביפן נרשמה ברבעון השני האטה והמשק צמח בשיעור שנתי של 0.2% בלבד, לעומת 2% ברבעון הראשון. נוסף לצעדים המוניטריים שנזכרו לעיל הודיעה הממשלה היפנית על תכנית פיסקלית בהיקף נרחב. בחלק מהשווקים המתעוררים מסתמנת התאוששות, בין היתר, על רקע התייצבות מחירי הסחורות והיחלשות הדולר. בסין נמשכים סימני התמתנות בפעילות על רקע השינוי המבני ארוך הטווח שעובר המשק. במדד הסחורות ללא אנרגיה לא נרשם החודש שינוי משמעותי. מחיר חבית נפט מסוג “ברנט” ירד בתחילת החודש אך לאחר מכן שב לעלות, והיא נסחרת בכ-50$.

הגורמים העיקריים להחלטה

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש ספטמבר ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. הוועדה המוניטרית ממשיכה להעריך שלאור סביבת האינפלציה, ההתפתחויות בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב.

• מדד יולי עלה בשיעור גבוה מהצפוי ושלושת המדדים שקדמו לו היו חיוביים. הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים נותרו החודש נמוכות, ועדיין מצויות מתחת לגבול התחתון של היעד. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים ממשיכות להיות מעוגנות בתוך תחום היעד.
• במחצית הראשונה של 2016 צמח המשק בשיעור של 2.9%, בדומה לקצב הצמיחה הממוצע של השנים האחרונות. ברבעון השני, על פי האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית, הצמיחה הייתה גבוהה מהצפוי, 3.7%; עם זאת, מוקדם לקבוע אם היא מתבססת בקצב גבוה מהממוצע של השנים האחרונות. הצריכה הפרטית ממשיכה להוביל את הצמיחה, בתמיכת הגידול בשכר במשק והמדיניות המוניטרית המרחיבה. היצוא צמח בשיעור נאה, אולם לאורך זמן הוא עדיין לא מדביק את הגידול בסחר העולמי. התמונה העולה מנתוני שוק העבודה ממשיכה להיות חיובית, וישנם סימנים לכך שהמשק מתקרב לתעסוקה מלאה.
• המשק העולמי ממשיך לצמוח בקצב מתון; נתוני הצמיחה של המשקים העיקריים ברבעון השני היו נמוכים, ונמשכת החולשה בסחר העולמי. באירופה, יפן, ובריטניה הבנקים המרכזיים מקיימים מדיניות מוניטרית מאוד מרחיבה, ובנקים נוספים הפחיתו החודש את הריבית; בארה”ב עלתה ההסתברות להעלאת ריבית השנה, אולם אי הוודאות בהקשר זה  עדיין גבוהה.
• מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-24/7/16, ועד ל-26/8/16, התחזק השקל מול הדולר ב-2.2%. בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי נרשם ייסוף של 1.1%, וב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף של 5.1%. רמתו של שער החליפין האפקטיבי ממשיכה להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.
• למרות שבתצפית האחרונה נרשמה ירידת מחירים, קצב עליית מחירי הדירות  ממשיך להיות גבוה, ורמת העסקאות והיקפי המשכנתאות נותרו גבוהים. מלאי הדירות למכירה ממשיך להיות גבוה.

הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה נותרו גבוהים. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.