ארז פישלר מראיין את אלי סקלאר על מגע הקסם של הקריפטו

מאת ארז פישלר

אדם מן השורה השוקל לרכוש מטבעות דיגיטליים, עשוי ללכת לאיבוד בין שלל הפלטפורמות, הכלים והעזרים, העומדים לרשותו. מיזם Safebit שם לעצמו מטרה לפשט את תהליכי הפיתוח והמסחר של העולם הקריפטוגרפי לכמה צעדים פשוטים

שוק המטבעות הקריפטוגרפיים, המבוסס על שיטות הצפנה ובסיסי נתונים מבוזרים, הינו שוק צעיר ומתפתח. הוא טומן בחובו הבטחה גדולה, אך גם לא מעט אתגרים לצידה.

לאדם מן השורה קשה לעשות סדר אפילו במונחי יסוד כגון “ביטקוין” ו”בלוקצ’יין”, שלא לדבר על שדה מוקשים וירטואלי, המורכב מאינספור פרויקטים טכנולוגיים בתחום. מבחינה יישומית (ונשים רגע בצד את נושא הרגולציה והמסחר במטבעות), שני האתגרים המרכזיים העומדים כיום בפני קהילת הקריפטו הם ההנגשה והמגוון הרחב מדי: כיצד הופכים לידידותי למשתמש את העולם הזה ומה עושים עם מאות הפלטפורמות והכלים הקיימים בתחום.

חשוב לציין, כי בפן ההסברתי נערכת לא מעט עבודה ברוכה: עמותות, סאטרט-אפים, אתרים וקהילות ברשתות החברתיות עושים ימים כלילות על מנת להסביר ולהנגיש את הקריפטוגרפיה, אך זה לא תמיד מספיק. אפילו על שאלה בסיסית כגון “כיצד לאחסן ביטקוין?” אין כיום תשובה ברורה וחד-משמעית. גולש סקרן מגיע לפורומים ייעודים והולך לאיבוד בין שלל ההמלצות. במה להשתמש? ארנק חם? ארנק קר? או מפתח פרטי? ומה זו שורת הקוד הארוכה הזו שאסור בשום אופן לטעות בהעתקתה…

וכך, רבים מגיעים למסקנה שהעולם הזה פשוט “טכני מדי עבורם” וממתינים ליום בו ניתן יהיה בפשטות לרכוש ביטקוין (או מטבע קריפטוגרפי אחר) בלחיצת כפתור באתר ברשת. החזון של Safebit, מיזם ישראלי מבטיח, מנסה להחיש את היום הזה. אלי סקלאר, מייסד החברה, מסביר בראיון עמו כיצד ניתן לעשות כן.

• איך התחיל הרומן שלך עם עולם הקריפטו? 

“קראתי לראשונה על הביטקוין בבלוג טכנולוגי בתחילת 2011 ומהר מאד התאהבתי בטכנולוגיה. תוך מספר חודשים התחלתי לעבוד על מיזם ביטקוין ומאז אני מאד פעיל בתחום. מה שתפס אותי בטכנולוגיה הוא היכולת לנהל ‘בירוקרטיה’ מסוג חדש – במקום להתבסס על פקידים ממשלתיים או בנקאיים, ניתן בעזרת הביטקוין בפרט וטכנולוגיית בלוקצ’יין, שעליה הוא מושתת, לבנות כלים המתאימים לניהול כלכלה מודרנית. זאת באמצעות מערכות ממוחשבות, שמנהלות עבורנו את כל התהליכים הבירוקרטיים בצורה שקופה ונגישה. במסגרת הפעילות, הקמתי את קהילת ‘ביטקוין ישראלי’ בפייסבוק, הייתי שותף להקמת איגוד הביטקוין הישראלי והצטרפתי כשגריר לשגרירות הביטקוין בתחילת דרכה”.

• מה מיוחד במיזם שלכם? אתם לא היחידים ששואפים להנגיש את עולם הקריפטו?

” נכון, יש מספר מיזמים בשוק שנקודתית עושים משהו דומה כגון ניהול מספר רב של סוגי מטבעות, התממשקות למספר זירות וכו׳. אולם רוב התעשייה עוסקת בייצור עוד ועוד בלוקצ׳יינים מסוגים שונים, או התאמת שימוש בבלוקצ׳יין כזה או אחר לאפליקציה. בסייפביט אנחנו בעיקר מתמקדים בלהפוך את כל עולם הקריפטו לנגיש יותר בצורה רוחבית – גם למפתחים ובעיקר למשתמשי הקצה. זה החזון שלנו”.

• איך זה נעשה?

 “עולם המטבעות והנכסים הדיגיטליים שונה במהותו מעולמות האינטרנט והפיננסיים שמהם הוא נוצר, על כן נדרשים לו כלים וטכנולוגיה חדשים.  “סייפביט שמה דגש על  מספר פיצ’רים, שלדעתנו הם מהותיים לעולם הקריפטו. אנו  מאפשרים לנהל מגוון רחב של ארנקים דיגיטליים (המשמשים לקבלת תשלום ברשת – א.ב.) ושליחה וקבלה של כל סוגי מטבעות לכל משתמשי סייפביט מבלי להתעסק עם כל בלוקצ׳יין בנפרד וללא הצורך להתקין סוגי ארנקים שונים.

 “כאמור, המטרה שלנו היא להביא כלי קריפטו מתקדמים לכל מי שמעוניין בהם. תחשוב שלפני עשרים שנה היה מסובך להקים אתר אינטרנט, פורום, או חנות דיגיטלית והיום הדברים האלו מגיעים כסטנדרט וכל אדם מן השורה יכול לעשות אותם בזמן לא רב ובעלות לא גבוהה. המונח ‘דואר אלקטרוני’ היה קשה להבנה לפני 25 שנה, ממש כמו שהיום נורא מוזר לקבל את המושג ‘נכס קריפטוגרפי’ – והכלים והשירותים שקיימים היום לתחום מגיעים ברובם מהעולם הפיננסי והטכנולוגי של האתמול. אנחנו רוצים להפוך את השימוש בטכנולוגיה של עולם המחר לפשוטה כמו השימוש בטכנולוגיה של היום. השאיפה שלנו הוא שקהל המשתמשים ובהמשך הרגולטור יאמצו את הקריפטו, החזון הוא להפוך את כל האקו-סיסטם לידידותי”.

              לקראת סיום השיחה בינינו הזכיר סקלאר את אהבת הטכנולוגיה שלו, ואת רצונו להנגיש את עולם האפשרויות הבלתי נדלה שקם כעת לדור הבא. האם הוא יצליח להביא את מגע הקסם הטכנולוגי שתעשיית הקריפטו כה משוועת לו – את אותה “לחיצת כפתור” שתאפשר גם לאמא שלכם לרכוש ולאחסן ביטקוין בביטחה ולילדכם  לבנות בקלות פרויקט שימושי על הבלוקצ’יין. נחכה ונראה.